על ההתפתחות של אחריות חברתית בישראל ובעולם
המונח אחריות חברתית איננו כה חדש כמו שאנו תמיד חושבים עליו. למעשה, אנו מוצאים את השורשים של אחריות חברתית עוד בראשית המאה ה20. בתקופה זו, חברות פרטיות כבר היו עניין רווח ברוב העולם המערבי. עם זאת, החל להתפתח הרעיון של אחריות חברתית בתור כזה שבו לחברות פרטיות, יש עדיין אחריות כלפי החברה והקהילה, ולכן זה מתפקידן המוסרי של חברות פרטיות, אשר צברו הון רב, לפתח רבות את הקהילה. כלומר, עליהן לתרום כספים, לטובת הקמת מוסדות אשר יטיבו עם כלל הציבור, ולא רק עם מקבלי השירות מהחברה תמורת כסף.
ואיך זה השתנה עם השנים?
הרעיון של אחריות חברתית היה מקובל מאד במשך רוב המאה ה20, כאשר היה מדובר בעצם על מעין חוזה לא כתוב בין החברות הפרטיות לבין החברה והמדינה. החברה עצמה תוכל להרוויח ככל שתרצה – ובתמורה לכך תתרום כספים רבים לטובת הקמה של מוסדות חינוך, תיאטראות, בתי חולים, מוזיאונים, וכיו"ב. עם זאת, החל משנות ה-70 החלו ביקורות לצוץ סביב גישה זו.
הביקורות טענו כי אחריות חברתית איננה אך ורק תרומה כספית עבור מוסדות שונים. למעשה – מדובר על לא יותר מכיסוי לעוולות אשר לעתים מתרחשות בחברות עצמן. כך למשל, חברה יכולה לעשוק את עובדיה, להתייחס באופן פוגעני למיעוטים ולנשים, ואף להפר את החוק בנקודות מסוימות – אך כל עוד היא תעביר כספים למוסדות ציבוריים, היא תיתפש כטובה. כך החלה להתפתח הגישה החדשה של אחריות חברתית שגרסה כי זה מתוקף החברה גם לעמוד בקודים אתיים ומוסריים שונים.
ומה המצב כיום?
כיום, כאשר מדובר על אחריות חברתית של חברות ותאגידים, הכוונה היא לכך שאותן חברות יפעלו באופן מהוגן ומוסרי כפי שמצופה מהן. זה לא רק לתרום כספים למוסדות ציבור. זה גם להעסיק באופן שוויוני מיעוטים אתניים, לתת יחס מכבד לנשים, להעלים קודים של הטרדה מינית, לתת שכר הוגן, לשמור על זכויות העובד, וכיו"ב.