ההיבטים השונים של מיסוי תמ"א 38
תוכנית תמ"א 38 מיועדת בכדי לחזק מבנים ישנים נגד רעידות אדמה. כידוע, על מנת להמריץ את הדיירים לבצע את התוכנית, הותר להם במסגרת זו להוסיף מעלית, לשבץ את הלובי, להוסיף חניה, ואף להוסיף קומה, ובפריפריה גם יותר מכך. יחד עם זאת כידוע, על פי רוב במסגרת תמ"א 38, הדיירים מוכרים את הזכויות על הקומה החדשה לקבלן, אשר בתמורה לכך מבצע את השיפוץ הנדרש. כך עולה הנושא של מיסוי תמ"א 38. לכאורה, תחת תהליכים אלו, גם על הקבלן וגם על הדיירים חלה החובה בתשלום המסים הקבועים בחוק. בפועל, המצב שונה.
ניסיון לעודד את התוכנית
עד לשנת 2010, מיסוי תמ"א 38 היה רגיל לחלוטין. הדיירים אשר מכרו בעצם את הזכות לקבלן היו צריכים לשלם מס שבח והיטל השבחה, ועל הקונה (קרי הקבלן) לשלם מס רכישה. כמו כן, חלה החובה של תשלום מע"מ על העסקה עצמה. בפועל, בכנסת וברשויות המקומיות החלו לשים לב כי התוכנית פשוט לא מצליחה לצאת לפועל. אחת מן הבעיות הייתה החובות של מיסוי תמ"א 38. מכיוון שהמיסוי היה רגיל – לדיירים היה פחות משתלם להתניע את התהליך – שכן היה עליהם לשלם לא מעט מסים, וזאת עוד לאחר שוויתרו על זכויותיהם באשר לקומה הנוספת! על כן, חוקקו בכנסת לאורך השנים 2010 עד 2012, שורה של חוקים שבאים להקל על הנושא של מיסוי תמ"א 38. כיום בעצם, הדיירים מקבלים פטור מלא מתשלום של מס שבח, ובאשר להיטל ההשבחה – הדיירים מקבלים הנחה של 90% מן המחיר המלא. הפטור ניתן גם ממע"מ לשני הצדדים, והקבלן בעצם צריך רק לשלם את מס הרכישה בסופו של דבר.
האם זה תמיד תקף?
יש מקרים שונים שבהם יש לבחון לעומק את ההיבטים של מיסוי תמ"א 38. לעתים רשויות מעלות קשיים בתחום, וטוענות שלא מדובר על פרויקט טהור של תמ"א 38, ולכן אין להתייחס להיבטים של מיסוי תמ"א 38 כאילו קיים פטור. אפשר לפנות ליועץ מס מומחה בתחום, לצורך סיוע.